צילום: Bild Bundesarchiv, Ulrich Kohls, Ulrich / CC-BY-SA 3.0, CC BY-SA 3.0 de, ויקימדיה
אלוף השחמט - סיפורו של בובי פישר
שלום, ילדים. היום אני רוצה לספר לכם על ילד יהודי שכבר בגיל צעיר היה לשחקן שחמט מהטובים בעולם. הוא הפך לדמות נערצת והשקיע את כל זמנו בשחמט. שמו היה בובי פישר והוא הפך לשחקן השחמט המפורסם בעולם. בובי פישר שינה את עולם השחמט מקצה לקצה, אולם בערוב ימיו הוא קצת השתגע. זהו סיפורו.
שלום, ילדים!
מי יודע איפה גר הכלב?
-במלונה!
ומי יודע איפה גרה הפרה?
-ברפת! מווווו...
ומי יודע איפה הסוס?
-ג3.
מה בובי?
-הסוס, הזזתי אותו ל-ג3 כי הרץ איים עליו.
-או, בובי, שוב אתה והשחמט שלך... אויש.
-אוי, סליחה, המורה, סליחה...
רג'ינה פישר נולדה בשוויץ להורים יהודים ובגיל צעיר היגרה עם הוריה לארצות הברית. לאחר שסיימה את בית הספר היא חזרה לאירופה, התחתנה ונולדה לה בת בשם ג'ואן. בשלב מסוים רג'ינה נפרדה מבעלה וחזרה לארצות הברית.
הימים היו ימי מלחמת העולם השנייה והמצב הכלכלי של משפחות רבות היה לא טוב, או בכי רע. רג'ינה עברה מעבודה לעבודה ולבסוף הגיעה לרובע ברוקלין בעיר ניו יורק. המילה רובע מתארת אזור שהוא חלק מעיר. לעיר אחת יכולים להיות רובעים רבים. בירושלים יש ארבעה רבעים בעיר העתיקה, לניו יורק יש חמישה רובעים, במקסיקו סיטי שישה עשר ובפריס יש כעשרים רובעים שונים.
ר'גינה הרתה למתמטיקאי יהודי בשם פול נמני ובשנת 1943 נולד ילדה השני, רוברט או בשם החיבה בובי. ילדיה של רג'ינה גדלו וכמו כל הילדים הם אהבו ללכת לחנות הממתקים. באחד הימים הם ראו בחנות משחק שחמט ורכשו אותו. ג'ואן השתעממה די מהר אבל בובי החל לשחק וללמוד את החוקים. הוא גם מצא ספר ישן על שחמט והחל לקרוא אותו בשקיקה.
אתה לא תגיד שקיקה.
-מה?
קיללת אותי!
-מה פתאום!!!
אמרת שקראתי בשקיקה... מה זה אומר?
-שקיקה היא תשוקה עזה למשהו, משהו שאתה נורא רוצה או אוהב.
כמו למשל: "אני משתוקק לשחק כדורגל עם חברים."
-אבל אני לא רוצה לשחק כדורגל, אני רוצה שחמט.
אז אתה משתוקק?
*קולות חבטה*
-איי, בובי! איי! תפסיק לזרוק עלי דברים! איי! בובי, די! די!
אז אני ממש משתוקק שתלך מפה.
-אה... אני רואה שהבנת. יופי. איי! בובי, לא לזרוק עלי דברים! איי, בובי, די! בובי, איי, איי! בובי!
שחמט הוא משחק לוח אסטרטגי. לכל משתתף יש כלים הנעים בצורה ייחודית. מקור המשחק אינו ידוע אך משחק דומה הגיע מהודו לאיראן או פרס. שם המשחק גם קיבל את שמו - שאה מט, ומשמעותו –"מארב למלך", "המלך חסר אונים" או המלך מת.
לפני כשמונה מאות שנים המשחק עשה דרכו לאירופה. הכלים שונו וכן חלק מחוקי המשחק ואט אט הוא הפך למשחק המוכר לנו כיום.
את משחק השחמט משחקים על לוח בעל 64 ריבועים. לכל שחקן יש חיילים, סוסים, צריחים, רצים, מלכה ומלך. המטרה היא להקיף את מלך היריב כך שלא יוכל לזוז יותר ואז הוא "מת" (עושים ככה עם האצבעות, אתם יודעים. כאילו, מת) – שחמט.
במשחקי שחמט תחרותיים לכל משתתף יש שעון וברגע שהמשתתף או משתתפת מסיימים את התור שלהם, הם לוחצים על השעון. לחיצה עוצרת את השעון שלהם והשעון של היריב מתחיל לפעול, בסך הכול לכל משתתף יש כשלוש שעות למשחק.
אבל יש משחקים שבהם הזמן הוא שונה. יש משחקים מהירים, ואיטיים וארוכים וקצרים וכל מיני משחקים.
הנה, בואו אני אראה לכם רגע. הנה אני לוחץ על השעון.
(*בלינג*)
איי, בובי, די. אני מסביר לילדים משהו.
-אבל כשאתה לוחץ זה מלחיץ אותי.
אבל זאת רק הדגמה.
-טוב, בסדר.
אז הנה, אני לוחץ והנה השעון של היריב –
(קול של חבטה, שעון מצלצל)
בובי, די כבר! עזוב את השעון! בובי די, איי, בובי, די כבר!
בובי, אתה חייב להירגע, אתה נורא לחוץ.
-לא נכון!
מה, אתה לא לחוץ?
-לא. אתה לחוץ. הנה, אני לחצתי לשעון. עכשיו תורך, אתה לחוץ! חיחי! אתה לחוץ! אתה לחוץ!
אוי, בובי, בובי, בובי, בובי... מה אני אעשה איתך...
בובי פישר התאהב בשחמט. הוא קרא ולמד, התאמן והתאמן ואימו החלה לדאוג שהוא מבלה יותר מדי זמן עם חיילי השחמט במקום עם חבריו. היא יצרה קשר עם מורים לשחמט ובובי בן השבע הוזמן לשחק נגד רב-אמן מקומי. הוא הצליח לשחק נגדו במשך כרבע שעה לפני שהובס.
רב-אמן בשחמט הוא התואר הבכיר ביותר שניתן לשחקן לאחר שהשיג תוצאות טובות נגד רבי אמנים או בתחרויות בינלאומיות.
אנשים רבים שמו לב לבובי פישר וכמה מורים לשחמט לקחו אותו תחת חסותם. בגיל 12, השתתף בובי באליפות השחמט של ארצות הברית לצעירים עד גיל 21. הוא היה המשתתף הצעיר ביותר בתחרות.
פישר בילה שעות רבות במשחקי שח, הוא קרא ספרים רבים על המשחק, שיחק אלפי משחקי שחמט, חלקם משחקים מהירים מאוד והוא הלך והשתפר.
באותה השנה, 1956, שוב השתתף בובי פישר באליפות ארצות הברית בשחמט לצעירים. עד אותה שנה, זכו השחקנים המבוגרים יותר בתחרות אך למרבה ההפתעה בתחרות זכה הילד שלבש מכנסי ג'ינס פשוטים - בובי פישר. הוא היה לאלוף הצעיר ביותר בהיסטוריה של התחרות. הפרס באותה תחרות היה - מכונת כתיבה ניידת[1].
{רעש של מכונת כתיבה - בובי משנן מהלכים במהירות - התחלה של הטירוף)
(חיקוי משעשע של מבטא אמריקאי)
א ל-ג5, סוס עוקף את הצריח, הרץ מגיע מפה, הלך הולך לשם, המלכה היא חוזרת, היא מגיעה לפה, הצריח, הוא בא, הוא עוקף אותה, הוא עושה סיבוב, הסוס השני, עושה אחד קדימה, אחד אלכסון, הנה הרץ – עושה 2, הנה הצריח – ישר, ועכשיו – הבישוף עושה אלכסון, ח5, ג8, ח2, ז1, ו7 – וואו, וואו! איזה מכונת כתיבה מהיר זה! גם המוח שלי מהיר, כן? אני בובי פישר! כן!
כישרונו של בובי פישר הדהים רבים. הוא שיחק בצורה התקפית, הפתיע את יריביו ואהב לראות אותם נעים בחוסר נוחות. במשחק השחמט המודרני רבי אומנים משחקים בזהירות כדי לשמור על עצמם מפני הפסד ולרוב בוחרים לא להסתכן ולהגיע לתוצאת תיקו. פישר לא חיפש תוצאות שכאלה אלא חיפש ניצחונות מוחצים. אף אחד לא הצליח לקרוא את מחשבתו או להתכונן למהלכיו.
אני אנצח את הילד המעצבן הזה.
אני אזוז לכאן ואז... אה, הוא ידע את זה שאני...
אז עכשיו אני אפתיע אותו, אני אזוז לשם- אה, הוא כבר צפה את זה...
אז אני אפתיע אותו! אני אזוז לכאן- אה. וואו, הוא ידע את זה.
וואו. הילד הזה גאון.
עוד כשהיה בן 13, הוזמן פישר להשתתף בתחרות שבה שיחקו שנים עשר השחקנים הטובים ביותר בארצות הברית. באחד ממשחקיו נגד רב-אמן, הקריב פישר את המלכה שלו כדי לבצע תרגיל מיוחד במינו שטובי השחמטאים בעולם דיברו וכתבו עליו. אמנם הוא היה רק ילד בן 13, אבל הוא החל להדהים את עולם השחמט.
כשהיה בובי פישר בן 14 הוא שיחק באליפות ארצות הברית. רבים האמינו כי במקרה הטוב הוא יצליח להתברג במקום גבוה יחסית. להפתעת כולם, זכה בובי פישר בן ה-14 בתחרות, והיה לאדם הצעיר ביותר שזכה באליפות ארצות הברית.
בשנת 1958 בובי פישר בן ה-15 הוזמן לברית המועצות, שהייתה יריבתה של ארצות הברית. שתי המעצמות התחרו ביניהן כמעט בכל תחום: מייצור טילים דרך מירוץ לחלל, ועד לספורט וכמובן - שחמט.
השחמט זכה למעמד מיוחד בברית המועצות וכל אלופי העולם משנת 1948 היו מברית המועצות, אזרחי המדינה נקראו סובייטים על שם הגוף ששלט במדינה. לתוצאות הייתה משמעות מיוחדת בעיני השלטון הסובייטי והם יצרו נבחרת של רבי-אמן שתפקידם היה לעזור לשחמטאי הבכיר לזכות באליפות העולם. הנבחרת הזאת כונתה "המכונה".
פישר שיחק כמה משחקים בברית המועצות אך משגילה כי לא ייערכו משחקים נגד רבי האמנים הטובים ביותר במדינה הוא התעצבן וקילל את מארחיו.
פישר טס לתחרות ביוגוסלביה, מדינה שהתפרקה לפני כעשרים וחמש שנים. שם הפגין פישר הצעיר את כשרונו וביצע מהלכים נועזים. אחד מרבי-האמנים הסובייטים אמר עליו כי הוא "הפגין קור רוח מדהים, חישוב מדויק ותושייה שטנית. הוא תמיד חיפש דרכים חדשות וניכר היה שהוא השקיע עבודה רבה בחקר משחק השחמט". בגיל 15 וחצי הפך פישר לרב-אמן.
אבל לא הכל היה ורוד בחייו. כשהיה פישר בן 16, עברה אימו להתגורר באירופה עם אדם שהכירה. היא החלה ללמוד רפואה והקשר נותק בין האם לבנה. פישר הפך לזאב בודד, ללא משפחה, ללא מאמן קבוע וללא חברים קרובים. פישר הצעיר החליט לעזוב את בית הספר כדי להקדיש את כל זמנו למשחק השחמט. הוא גם החל ללמוד שפות שונות כדי שיוכל לקרוא על שחמט בשפות אחרות. בובי פישר שיחק באליפויות ארצות הברית מגיל 14 ועד גיל 24. הוא זכה בכולן בצורה מרשימה עד מאוד.
בשנת 1964, והוא בן 21, התעייף בובי פישר מתחרויות בינלאומיות והעדיף לבקר בערים רבות בארצות הברית כדי להרצות, ללמד שחמט ולשחק משחקים סימולטניים רבים, שבהם התחרה מול כמה שחקנים בבת אחת. הוא רצה להנות מהמשחק.
בשנת 1968, הגיע בובי פישר למדינת ישראל כדי להשתתף בתחרות שחמט שנערכה בנתניה. משנחת בארץ ושמע מי יהיו יריביו, הפטיר "אלה אינם יריבים רציניים עבורי[2]". פישר הוכיח את כשרונו כבר בתחילת התחרות והוא ניצח הרבה לפני שהתחרות הסתיימה.
באותן השנים, הפך בובי פישר לאישיות מוכרת בכל רחבי העולם, אך לאו דווקא רק מסיבות טובות... פישר הירבה להתלונן בתחרויות על כיסאות לא נוחים, על נורה שהפריעה לו, על מצלמות הטלוויזיה, על רחשי הקהל והמצלמות שלהם והוא אף החל לדרוש שלא לשחק בימים מסוימים. פישר איחר למשחקים שונים וכשסירבו לקבל את טענותיו פרש מתחרויות. הוא היה גאון שחמט עם אישיות בעייתית.
מי בעייתית?
-אה, שלום, בובי.
מה אתה אמרת עלי?
-שאתה גאון שחמט.
ומה עוד?
-שאתה מתלונן לא מעט.
אתה היית משחק שחמט עם כיסא חורק? או עם נורה רועשת? או עם אוויר באוזן?
-מה?
זה מפריע לי.
-מה מפריע?
האוויר, תגרש אותו. אני לא משחק יותר.
-אבל, בובי, אי אפשר להיפטר מאוויר...
אז אני הולך!
-לאן אתה הולך?
בובי, בובי! חזור, חזור!
בשנת 1970 השתתף פישר בתחרות ברית המועצות נגד שאר העולם. הוא היה לסנסציה וכל משחק שלו הפך לכותרות בעיתון. פישר היה אז בשיאו, הביס את כל יריביו ואף ניצח 20 משחקים ברציפות נגד טובי השחמטאים בעולם.
בשנת 1972 התקיימה אליפות העולם בשחמט. התחרות כונתה 'משחק המאה' והייתה לתחרות השחמט המסקרנת ביותר בהיסטוריה.
המשחק הפך לקרב בין שחקן מאמריקה לשחקן מברית המועצות, וכל זאת בעיצומה של המלחמה הקרה ביניהן. המלחמה הקרה הייתה מאבק בין ברית המועצות לארצות הברית ללא מלחמה של ממש ביניהן ולכן היריבות ביניהן כונתה המלחמה הקרה.
כל מדינה רצתה שהשחקן שלה ינצח בכל מחיר. בתחרות התמודדו בובי פישר נגד אלוף העולם בוריס ספאסקי. לספאסקי הייתה נבחרת יועצים שהורכבה מרבי-אמנים. הם ניתחו את תוצאות המשחקים, חשבו על שיטות חדשות ועבדו יחדיו כדי להבטיח את נצחונו של ספאסקי. בשנים עברו ספאסקי ניצח את פישר שלוש פעמים ואף פעם לא הפסיד לו. פישר התכונן לתחרות לבדו.
הפרס בתחרות היה רק 150 אלף דולר ופישר דרש עוד לפני התחרות, שהסכום יהיה גבוה יותר. הקרב עבר מיוגוסלביה לאיסלנד שהייתה מדינה יותר ניטרלית עבור פישר. הרוסים זעמו והתחרות כמעט בוטלה. לבסוף, בנקאי בריטי תרם סכום כסף נוסף ובקיץ 1972 התחרות עמדה להתחיל.
הייתה זו תחרות שבה המתמודדים היו אמורים לשחק עשרים וארבעה משחקי שחמט. עיתונאים מכל רחבי העולם הגיעו לאיסלנד כדי לסקר את התחרות המותחת.
פישר הגיע לאולם לבדו עוד לפני התחרות ודרש להחליף חלק מנורות הניאון שבתקרת האולם ולשבת על כיסא מיוחד שהביא עימו.
למשחק הראשון איחר בובי פישר בשבע דקות. ספאסקי קרא היטב את מהלכיו וניצח במשחק. יומיים לאחר מכן היה אמור להתקיים המשחק השני. פישר טען שזמזום מצלמות הטלוויזיה מפריע לו ודרש להוציאן מהאולם. משלא נענו לדרישותיו הוא פשוט לא הופיע למשחק וספאסקי ניצח ניצחון טכני. אלוף העולם הוביל 2-0.
פישר איים לטוס חזרה לארצות הברית אך הוא שוכנע להישאר. גם למשחק השלישי איחר פישר ובאמצע המשחק החל שוב למחות על רעש מצלמות הטלוויזיה. ספאסקי הג'נטלמן הסכים להעביר את המשחק לחדר צדדי. פישר הצליח להפתיע אותו וניצח את המשחק השלישי. המשחק הרביעי הסתיים בתיקו.
המשחק החמישי הסתיים בניצחונו של פישר, לאחר טעות של ספאסקי.
למשחק השישי פישר שוב איחר. למרות שספאסקי וצוות היועצים שלו ניתחו את מהלכיו של פישר, הוא שוב הצליח להפתיע ולנצח. הקהל באולם מחא לו כפיים וספאסקי הצטרף למחיאות... הסובייטים הטיסו רב-אמן נוסף לאיסלנד כדי לחזק את צוות היועצים. זה לא עזר לספאסקי ולצוותו ולאחר אחד עשר משחקים התוצאה עמדה על חמישה ניצחונות לפישר מול שלושה לספאסקי.
הסובייטים הגישו תלונות כי פישר ניהל מלחמה אלקטרונית נגד ספאסקי. הם האשימו אותו כי הוא מחביא מכשיר מיוחד בכיסא שלו שמשבש את מוחו של ספאסקי. הכיסא פורק, הנורות שבאולם נבדקו אך כמובן - דבר לא נמצא.
שאר המשחקים הסתיימו בתיקו עד למשחק מספר עשרים ואחת שבו ניצח פישר ולמעשה ניצח בתחרות כולה. בחודש ספטמבר 1972 הפך פישר בן ה-25 לאלוף העולם החדש בשחמט.
פישר התקבל בתשואות בארצות הברית ואמריקנים רבים החלו לשחק שחמט בעקבות הצלחתו הפנומנלית. חברות רבות הציעו לבובי פישר חסות אך הוא סירב להצעות שהיו שוות מיליוני דולרים.
בשנת 1975 נערכה אליפות עולם נוספת אך בובי פישר סירב להתחרות בה בשל סירוב המארגנים לדרישותיו לשנות את חוקי התחרות. פישר פרש משחמט מקצועני, עסק בייעוץ לפיתוח תוכנות שחמט, וחיבר מספר ספרי שחמט למתחילים.
יותר מכל, רצה פישר לשוב להיות אדם אנונימי. הוא שמר על פרטיותו, התלבש ברישול, שכר חדרים במלונות מוזנחים והחל לחשוש שמא סוכנים סובייטים מנסים להרעילו אותו. הוא הפך לאדם משונה ביותר, דרש להוציא את כל הסתימות משיניו, פן מישהו החדיר אליהן משדר שעוקב אחריו. ההתנהגות של פישר הפכה מוזרה יותר ויותר והוא פרש לגמרי משחמט תחרותי.
מדי פעם היה פישר מתארח בביתו של ידיד, בדרך כלל רב-אמן בשחמט. אחד מהם סיפר כי "פישר היה טוב מדי. לא היה טעם לשחק מולו. זה היה פשוט לא מעניין. הובסתי שוב ושוב ולא הצלחתי להבין מדוע. הוא אפילו לא עצר לחשוב[3]."
.
בשנת 1992, עשרים שנים לאחר אותו קרב מפורסם, הסכים פישר לתחרות מול ספאסקי (במעין שחזור של הקרב ביניהם). הפעם הקרב נערך ביוגוסלביה תמורת סכום כסף נכבד. אבל באותן שנים התרחשה במדינה מלחמת אזרחים ועל יוגוסלביה הוטלו סנקציות שונות. למשל, לאזרחים אמריקנים אסור היה לעשות עסקים עם המדינה, אך פישר טען שמבחינתו הסנקציות חסרות משמעות.
פישר ניצח בתחרות עם עשרה ניצחונות, חמש עשרה תוצאות תיקו וחמישה הפסדים. היה זה משחקו הרשמי האחרון.
בשל השתתפותו בתחרות, הוצא נגדו צו מעצר. פישר נדד בין מדינות ולבסוף הגיע ליפן, שם ישב בכלא בעוון שימוש בדרכון שתוקפו פג. מדינת איסלנד זכרה כיצד העלה את שמה על המפה התחרות של 1972 והעניקה לו דרכון איסלנדי. פישר עבר להתגורר במדינה עד מותו בשנת 2008. פישר נקבר כנוצרי קתולי.
בשנותיו האחרונות לחייו, חלה פישר במחלת נפש ואיבד את שפיותו. הוא התבטא בחריפות נגד ממשלת ארצות הברית, נגד יהודים ואף טען שיהודים הם מנוולים ומלוכלכים, שקרנים והחלאות הגרועות בעולם.
אם נתעלם או ננסה להתעלם מהשנים שבהן היה חולה, נוכל לדבר על פישר ועל עולם השחמט.
בובי פישר שינה את עולם השחמט מקצה לקצה. הוא העלה אותו לדרגת חשיבות גבוהה בעידן המלחמה הקרה. הוא היווה השראה למיליונים ברחבי העולם שהחלו לשחק שחמט אם בצורה חובבנית או מקצועית.
הסיפור של בובי פישר מרתק מפני שהוא עשה הכל לבדו. הוא נולד למשפחה חד הורית וענייה, והפך לשחקן השחמט הטוב בעולם, ללא צוות מומחים ויועצים אלא לגמרי לבדו. לא היו לו ספונסרים שהעניקו לו חוזים בשווי מיליוני דולרים, והוא חי בצניעות במשך רוב ימי חייו. פישר היה אלוף השחמט המרתק ביותר בכל הזמנים וגם שחקן השחמט הבודד ביותר בעולם.
בשנת 1991, יהודית פולגר, יהודייה מהונגריה, הפכה לרב-האמן הצעירה בהיסטוריה ושברה את שיאו של פישר. היא נחשבת עד היום לשחמטאית הטובה בהיסטוריה. בשיא רב האמן הצעיר ביותר מחזיק כיום סרגיי קריאקין הרוסי-אוקראיני שהשיג דרגת רב-אמן בגיל 12 ושבעה חודשים ונחשב לרב-האמן הצעיר ביותר בכל הזמנים.
רוב האנשים אינם יודעים מיהו סרגיי קריאקין אך את השם בובי פישר הם מכירים גם מכירים. בובי פישר שינה את תחום השחמט כפי ששינו מייקל ג'ורדן את הכדורסל האמריקני ומוחמד עלי את עולם האגרוף. רבים טענו כי "אחרי בובי, משחק השחמט פשוט לא היה אותו דבר".
מחקר, כתיבה, עריכה וזריקת סוס על מנורות – נתן פוזניאק ויובל מלחי
עריכת לשון והשחמטאית הגרועה בהיסטוריה – דינה בר מנחם
עיצוב פסקול, אפקטים, מיקס והאישה שלימדה את בובי פישר לשחק... גולות – רחל רפאלי
הפקה, החלפת מנורות, כסאות שרפרפים, שעונים וכלי שחמט מקולקלים – רני שחר ואייל שינדלר
אני יובל מלחי, היסטוריה לילדים.
ילדים מעצבנים עושים רעש, לא נותנים לשמוע את הפרק, מי הכי גאון? מי הכי גאון? מי הכי גאון, הא?! אני הכי גאון! אני!
-בובי, די! תלך מפה. גמרנו את הפרק. בובי, די! תעזוב אותנו, מספיק.
הורים וילדים יקרים,
פרקים נוספים של "היסטוריה לילדים" ניתן למצוא באתר "כאן", ביישומון "כאן" וגם ביישומון "כאן ברכב".
נשמח אם תספרו לחברים ולמורים שלכם על ההסכת הזה.
אם אתם אוהבים את ההסכת "היסטוריה לילדים", אז דרגו אותנו באפליקציית הפודקאסטים של אפל.
ואם אתם רוצים לדבר איתנו, הצטרפו לקבוצת "היסטוריה לילדים" בטלגרם.
תודה 😊
[1] https://www.chessmaniac.com/early-us-junior-champions/
[2] "השחמטאי בובי פישר הגיע לתחרות בנתניה" על המשמר, 16 יוני 1968, עמוד 3
[3] Rene Chun (December 2002). "Bobby Fischer's Pathetic Endgame". The Atlantic. Retrieved January 28, 2014.