שקשוקה: יומן קריאה

מה קורה כששחקני הסדרה מגיעים לאולפן לדבר על שקשוקה? מה הם חושבים על הדמוית בספרים ואיך בכל אחד נגעה הדמות שהוא שיחק? פרק אחרון

מה דעתכם על ילדה שמחליטה להבקיע בכוונה גול עצמי במשחק כדורגל? מה קורה למי שלא רוצה לשחק לפי הכללים? מה עושים כשלא הולך בקלות עם כולם?

לכולנו יש חברה או חבר טוב, אבל לא לעיתים קרובות אנחנו עוצרים לחשוב מהו הקסם שמקרב בינינו לבין החברים שלנו. והאם בכלל אפשר להסביר את הקסם הזה, או שהוא תמיד יישאר מיסתורי?

הכעס, כך אומר גיבור הספר "אני מייקי", מתעופף מעל לראש כמו עורב "גדול מדי ומסוכן ורע". מייקי מרגיש כאילו הכעס הוא איזו דמות אחרת מבחוץ, לא הוא עצמו. אז איך שולטים בכעס?

דמותו של אביב בסידרת הספרים היא התגלמות של הצדדים הכי פרועים של כולנו. הוא ילד-משורר שעומד בצד ותורם בדרכו היצירתית פרשנות אחרת לעולם. הכלים שלו הם פנטזיות, הגזמה, הומור ושטותניקיות. הוא מאתגר את העולם ה"נורמלי" בסיפורים שלו, ומעמיד את הסובלנות של הילדים האחרים במבחן. למה צריך בכלל "אביבים" בעולם? מה הם תורמים? למה אביב הופך למטרה קבועה ללגלוג או ביטול?

כולנו רוצים להיות מאושרים, והשאלה היא ממה עשוי האושר הזה ואיך אפשר להפוך אותו לשלנו? באופן מפתיע אנחנו עומדים לגלות שאושר עשוי, בדרך כלל, מדברים קטנים. הרגעים הקטנים הם אלה שעושים אותנו שמחים.

ב"שקשוקה והמלחמה העולמית בין הטובים לרעים" יש סיפור על מלחמה בין שתי חבורות, וגם סיפור בלשי על חפץ שנעלם וכולם מחפשים אותו. בחוד החנית של חבורה אחת עומדת יולי, ובשנייה דותן. במלחמה יש עוינות ותחרות, אבל גם משחק והרבה הומור. למה כל כך הרבה משחקים שילדים נוהגים לשחק הם תחרותיים? למה חשוב לנו לנצח? לפעמים שני הצדדים מחפשים דרך להתחבר, אבל לא מסוגלים להודות בזה ולכן עוקצים אחד את השני.

דור דואני בספר "שקשוקה מאמצת חתול איום ונורא" מתוארת כדומיננטית ושתלטנית, אבל גם מקסימה ומלאת חן. יולי מרגישה נבגדת כשהחברים שלה מתרחקים ממנה לטובת דור, אבל גם היא נמשכת לקסם שלה. איך מסתדרים עם אנשים שיש להם כוח משיכה חברתי כזה, ואיך מתמודדים עם הקנאה ועם התחושה שאדם אחר שם אותנו בצל? החתול האיום והנורא שמשפחתה של יולי מאמצת הוא דימוי משעשע לאותו עניין.