יהודה אטלס גדל במושב עובדים מאובק ומרוחק, והספרים היו המפלט שלו אל העולם שבחוץ. כשבגר ועזב אל העיר הגדולה, הזיכרונות הכואבים צפו והפכו לחומרי הגלם של ״והילד הזה הוא אני״.